יציבות תרמית פירושה בעיקר עד כמה תושבות ברייכים שומרים על כושרן כאשר הטמפרטורות עולות ויורדות. תושבות באיכות טובה שומרות על כ-85 עד אולי 90 אחוז מכוח העצירה שלהן גם כאשר נעשה מאוד חם, כ-600 מעלות צלזיוס לפי מחקר של Adv Ceramics Hub משנת 2023. זה חשוב, כי אף אחד לא רוצה שהבריכים ייכשלו באופן פתאומי כשצריכים לעצור במהירות. חומרי קרמיקה מרוכבים נוטים להתנהג טוב יותר כאן, dado שהם מעוצבים כדי להתמודד עם חום מבלי להתרחב יותר מדי, מה שמונע מהם להמשיך לעבוד כראוי תחת כל תנאי נהיגה.
מעל 400°C, אביזרי בלימה אורגניים מאבדים 30–40% מכוח העצירה כאשר החומרים הקושרים מתחשלים (Ponemon 2023). ירידה זו מגדילה ישירות את מרחק העצירה – ירידה של 20% במקדם החיכוך מוסיפה 8 מטרים למרחק עצירה במהירות 100 קמ"ש. אביזרי בלימה בעלי ביצועים גבוהים כוללים יציבנים מתכתיים שמפחיתים את הירידה, ומבטיחים תחושה צפויה של דוושת הבלם גם לאחר עצירות קשות חוזרות.
חומרי אביזרי בלימה מתקדמים מיטבים את ההתנהגות הטריבולוגית – מדע הפנים-פעולה בין משטחים בתנועה – באמצעות שלושה מנגנונים מרכזיים:
ניהול תרמי שוטף זה עוזר למנוע התאדות נוזל בלימה והתעקמות דיסקים, חשוב לדיוק ולבטיחות באזורים הרריים או נהיגה על מסלול.
החומרים שממשיכים את תיבת הבלמים משפיעים מאוד על כמה חום הם יכולים לספוג לפני כשל ועל הביצועים תחת לחץ. תיבת בלמים קרמית עמידות למחום גבוה, בערך 800 מעלות צלזיוס, מבלי לאבד אחיזה, מה שמסביר למה רכבים ספורטיביים רבים מגיעים עם תיבת קרמית כברירת מחדל. תיבת בלמים חצי-מתכתיות גם כן ביצועיהן טובים, בדרך כלל בין 200 ל-700 מעלות צלזיוס, אך נהגים עלולים להבחין שחישוקי הבלם נחלשים מהר יותר בגלל הכמות הרבה יותר גדולה של מתכת בתיבות אלו. קיימות גם תיבת אורגניות, שעשויות בעיקר מחומר דמוי רזין עם שיבוטי פיברגלאס או פחמן. תיבת אלו מתחילות להתפרק כאשר הטמפרטורה מגיעה לערך של 500 מעלות צלזיוס, מה שאומר שהבלמים יאבדו מיעילותם לאחר שימוש ממושך, במיוחד בהורדות הרים שבהן יש צורך בלימה מתמדת. מחקר חדש הראה שתיבת קרמית הפחיתו כמעט פי 9 בעיות הקשורות לחום, בהשוואה לתיבת אורגניות רגילות, בבדיקות שבוצעו בתנאים הדומים למצבים של בלימה אינטנסיבית.
| חומר | טמפרטורה מקסימלית (°C) | נשיכה קרה | פיזור חום |
|---|---|---|---|
| סירמיקה | 800 | לְמַתֵן | מְעוּלֶה |
| חצי מתכתיים | 700 | חזק | טוב |
| אורגני | 500 | חזק | נמוך |
כאשר נתקעים בתנועת הולכי רגל או ירידה מ górים, פסי בלם חצי-מתכתיים שומרים על יציבות חיכוך של כ-15 אחוז יותר בהשוואה לפסי אורגניים רגילים כאשר הטמפרטורות מגיעות לכ-300 מעלות צלזיוס (בערך 572 פרנהייט). אבל יש משהו אפילו טוב יותר שמגיע כאן – פסי קרמיקה באמת מנצנצים. הבחורים האלה כמעט ולא מציגים סימני דעיכה לאחר שמישהו לוחץ על הבלם עשר פעמים ברצף מהירות של 100 קמ"ש (בערך 62 מייל לשעה). עם זאת, בדיקות בשטח מספרות סיפור אחר. פסי אורגאני tends to wear down quite a bit losing nearly half their thickness after just 6,000 miles when exposed to those intense heat situations. Meanwhile ceramic pads stay pretty much intact keeping around 85% of what they started with during exactly the same kind of usage.
כאשר רפידות בלמים עוברים מחזורי חימום וקירור חוזרים, יש נטייה ליצירת קשיחות במשטחיהן. זה גורם לאיבוד אחיזה בדיסקת הבלימה בכ-30%, מה שפירושו מרחק עצירה ארוך יותר לנהגים. הבעיה נעשית ממש חמורה עם רפידות אורגניות כאשר הן מגיעות לסביבות 300 מעלות צלזיוס, כלומר כ-572 מעלות פרנהייט בסולם פרנהייט. בשלב הזה, הרפידות הללו מתחילות לצקת ולמעשה מפסיקות לעבוד כראוי, ויוצרות מצבים מסוכנים שבהם הבלמים פשוט לא מגיבים כמו שצריך. עם זאת, סיפור אחר מספר על רפידות קרמיקה. לפי מה שנראה במבחנים שונים שהתקיימו ברחבי התעשייה, חומרי קרמיקה שומרים על כ-90% מכוח העצירה המקורי שלהם גם לאחר נהיגה של 20 אלף 마יל ללא הפסקה. לרפידות חצי מתכתיות יש בעיה נוספת. הן נשברות תחת לחץ חום, מה שמבלי את הדיסקות הרבה יותר מהר מהרגיל. טכנאים רואים זאת כל הזמן, וזה מסתיים בעלויות תיקון גבוהות בכ-20% יותר לאורך זמן בהשוואה לאלו שממשיכים להשתמש באפשרויות קרמיקה.
כאשר טמפרטורת הבלמים עולות על היכולת של חומר הרפידים להתמודד, בדרך כלל איפה שהוא בין 500 ל-700 מעלות פרנהייט, give or take בהתאם לסוג החומר ממנו הם עשויים, כפי שפורסם במגזין Brake & Frontend בשנה שעברה, אז מתחיל להתרחש דימוי בלמים. זה קורה לעתים קרובות במהלך תקופות ארוכות של בלימה, כמו בהגעה מירידה תלולה או כשמשחילים משא כבד אחריה של רכב. החום מצטבר בצורה כזו שהוא פשוט מאלץ את יעילות ההדבקה של רפידות הבלם לדיסקים, מה שאומר שהרכב צריך זמן ארוך יותר כדי לעצור בהשוואה למצב רגיל. רפידות בלם אורגניות נוטות להתפרק מהר יותר כאשר הדברים מגיעים לגובה כזה של חום, בעוד שrepidות קרמיקה וشبه מתכתיות מחזיקות טוב יותר, ולפעמים נשארות יציבות גם כאשר הטמפרטורות מגיעות עד 1200 מעלות פרנהייט לפני שהן מתחילות לאבד בייעילות.
סימנים מרכזיים כוללים:
כדי להפחית סיכונים בתנאי טמפרטורה גבוהה:
בלמי חיכוך באיכות גבוהה שומרים על אחיזתם בצורה יציבה גם כשטמפרטורות משתנות בדרasticות. קחו לדוגמה בלמי קרמיקה – הם מאבדים רק כ-8 עד 10 אחוז מהיעילות שלהם כאשר הטמפרטורה עולה מטמפרטורת החדר עד מעל 500 מעלות פרנהייט. לעומת זאת, פדים אורגניים מתקשים הרבה יותר, ומאבדים כמעט מחצית מכוח העצירה שלהם באותו טווח טמפרטורות. המשמעות היא שהנהגים לא חוו הפתעות חדות בדוושת הבלם כשמשהו מחמם במהלך עצירות קשות או נסיעה ממושכת במורד תלול. יצרנים מרכזיים רבים בודקים את הטענות הללו באמצעות תקן שנקרא SAE J2707. התקן כולל חשיפת הבלמים לסיבובי חימום וקירור חוזרים, דומים לאלו שמתרחשים במהלך נהיגה ממושכת בהרים או בתנועת עיר עם עצירות והתחלה מרובות, שבה הבלמים עובדים במיוחד קשה.
תקן SAE J2707 מגדיר את מה שרצועות בלמים צריכות לעשות כשמדובר במקדמי חיכוך בטווח טמפרטורות רחב, החל מכ-100 מעלות צלזיוס ועד 350 מעלות. הבדיקה בודקת בעיקר עד כמה החומר נשאר יציב במהלך עליות וירידות חדות של הבלם, וגם כאן קיימת דרישה מינימלית. על פי התקן, כפי שמופיע בתיעוד משנת 2023, החומרים חייבים לשמור על לפחות 0.35 מקדם חיכוך (mu). קיימים גם תקנים חשובים אחרים, כמו אישור ECE R90 באירופה שמגיע אפילו רחוק יותר. תקן זה בודק את הביצועים בתנאים קיצוניים במיוחד, והוא מעריך הכול – מטמפרטורות קפואות של מינוס 20 מעלות ועד ל-600 מעלות צלזיוס לוהטות. בדיקות אלו עוזרות להבטיח שהבלמים יעבדו כראוי הן בהתחלה, בטמפרטורות נמוכות, והן במהלך רגעי חום קיצוניים שעלולים להתרחש בדרך.
הערכות מעבדה משלבות סימולציות דינמומטר אינרציה עם הדמיה תרמית כדי להעריך:
יצרנים משתמשים בתוצאות אלו כדי לדייק תרכובות; תרכובות קרמיקה מתקדמות מציגות ירידה של פחות מ-10% ביעילות בטמפרטורה של 450° צלזיוס, בהשוואה לירידה של 22% בפדים אורגניים (ניתוח חומרי חיכוך 2023).
בעוד שבדיקות דינמומטר מספקות נתונים מבוקרים על מחזורי חום, אימות בשטח כולל:
מחקרים מראים שמערכות העומדות בדרישות SAE J2707 עדיין סובלות משונות של 18% בביצועים בתנאי האלפים, מה שמראה על החשיבות של שילוב בין בדיקות מעבדה ובדיקות בשטח. גישה כפולה זו מבטיחה יציבות תרמית עומד גם בדרישות רגולטוריות וגם בצורכי בטיחות בשטח.